העברה למדינה שלישית: מה זה אומר כשנתונים עוזבים את האיחוד האירופי

## המונח מעורפל, ההשלכות לא העברה למדינה שלישית מתקיימת ברגע שמידע אישי מעובד מחוץ לאזור הכלכלי האירופי — או **נגיש** משם. החלק השני נשכח לעיתים קרובות: מספיק שלמנהל מערכת במדינה שלישית יש גישה. הנתונים לא צריכים לזוז. ## זה לא אסור סעיפים 44 ואילך ב-GDPR מתירים את ההעברה כשקיים בסיס: - **החלטת הלימות** של הנציבות לגבי מדינת היעד, - **סעיפים חוזיים סטנדרטיים** עם הערכת סיכונים משלימה, - או אחד החריגים הצרים מסעיף 49. הדרך השנייה היא המקובלת — והמסורבלת ביותר, כי הערכת הסיכונים (Transfer Impact Assessment) מוטלת עליכם, לא על הספק. ## מה זה אומר בפועל מי שבוחר מיקום מחוץ לאיחוד האירופי צריך: 1. בסיס משפטי, בכתב, 2. הערכת סיכונים מתועדת, 3. רישום במרשם פעולות העיבוד, 4. ותשובה לשאלה מה קורה כשרשות במדינת היעד דורשת גישה. סעיף ארבע הוא זה שבו נתקעות רוב הבדיקות. ## למה אנחנו מציגים את המיקום בגלוי במגדיר כתוב במפורש ליד כל מיקום מחוץ לאיחוד האירופי שמדובר בהעברה למדינה שלישית — לפני שאתם בוחרים, לא בנספח לחוזה. זו לא מחווה, אלא הדרך היחידה לטפל במידע שאי אפשר לייפות בדיעבד. ברמות האבטחה NIS2 ו-IT-Grundschutz איננו מציעים כלל מיקומים מחוץ לאיחוד האירופי. ## מה ריבונות נתונים אינה מרכז נתונים בגרמניה לבדו אינו מספיק. מה שמכריע הוא **למי יש גישה** — וזה כולל את הספק, את קבלני המשנה שלו ואת חברות האם שלהם. שרת בפרנקפורט שבבעלות תאגיד אמריקאי הוא מבחינה משפטית מצב שונה משרת שאינו כזה. --- *אין באמור ייעוץ משפטי. להערכת המקרה הספציפי שלכם תזדקקו לממונה הגנת המידע שלכם או לעורך הדין שלכם.*

עזרה & תמיכה

מחפשים משהו אחר? היישומים שלנו והתיעוד במרחק לחיצה.